אדריס נ' קלחי משגב בע"מ

פסק-דין

זוהי תביעה על סך 15,000 ₪ שהוגשה על ידי התובע בגין נזק שנגרם לטענתו לעצי זית שבבעלותו כתוצאה מזרימת מי ביוב ממתקני הנתבעת.

בכתב תביעתו ובעדותו טען התובע כי במהלך החודשים מאי, יוני 2011, זרמו מי ביוב, מצינור ביוב שבשליטת הנתבעת, לחלקה בה הוא מגדל עצי זית בגוש 19031 חלקה 25 וגרמו נזק בלתי הפיך לשלושה עצי זית בוגרים ולכ – 29 שתילים חדשים של עצי זית.

לתמיכת טענותיו צירף התובע חוות דעת של השמאי, מר חאלד סלאמה, שהעריך הנזקים ביום 27.7.11 והעמידם על סך של כ – 15,000 ₪. בחוות דעתו התייחס השמאי לעלותם של עצי זית בוגרים וצעירים, לאובדן ההכנסות ולעלויות שכר טרחתו ובדיקות מעבדה.

הנתבעת הודתה כי באזור המדובר אכן זרמו מי ביוב ואולם לעמדתה פרק הזמן בו מי הביוב זרמו לא עלה על יומיים וכי לא היה בזרימת מי הביוב כדי לגרום לנזקים הנטענים על ידי התובע אלא לנזקים מזעריים בלבד. הנתבעת מיקדה טיעוניה בשני מישורים: האחד - נושא בעלות התובע בקרקע שעל פי נסח רישום מקרקעין עומדת על 1/12 בלבד וזכאותו לתבוע בשם יתר הבעלים עליהם נמנית, בין היתר, גם המדינה; ובמישור השני – עמידת התובע בנטל הראיה לעניין מקור הנזק הנטען והיקפו.

לתמיכת טענותיה צירפה הנתבעת חוות דעת של מר יגר נבו, שמאי רכוש, שעיקר התמחותו בנזקי חקלאות. בחוות דעתו מיום 18.11.11 תאר שמאי הנתבעת את המבנה הטופוגרפי של המקום שלעמדתו אינו מאפשר היקוות מים וכי לכל היותר 5 -6 עצים באו לידי מגע עם מי הביוב בשים לב לשיטת הנטיעה. עוד התייחס השמאי להיקפם הכספי של הנזקים בשים לב לעלויות הגידול ושיעורי ההכנסה ממטעי זיתים על פי תחשיבי משרד החקלאות.

בדיון ביום 17.2.13 העידו בפניי התובע והשמאי מטעמו ומנכ"ל הנתבעת והשמאי מטעמה.

לאחר עיון בכתבי הטענות על נספחיהם, בחוות דעת השמאים, בתמונות שהוצגו, ושמיעת טיעוני הצדדים בפניי - שוכנעתי כי לא עלה בידי התובע להרים את נטל ההוכחה המוטל עליו ודין תביעתו, למעט החלק שאינו שנוי במחלוקת - להידחות.

לאחר עיון בחוות דעת השמאים ושמיעת עדויותיהם בפניי מצאתי להעדיף את עדותו של השמאי מטעם הנתבעת בהיותה מנומקת, מפורטת, נסמכת על חומר מקצועי רלבנטי ועל ניסיון פרקטי, ספציפי ורב שנים בתחום נזקי החקלאות דווקא ואסביר.

מחוות דעתו של השמאי מטעם התובע ומעדותו עלה כי הינו שמאי רכוש אך תחום התמחותו אינו דווקא בנזקי חקלאות. מחוות הדעת עלה שתיאור המקרה, נתוני העצים שעל פי הטענה ניזוקו במהלך האירוע, והקשר הנטען בין ההצפה ובין הנזקים מקורם בנתונים שהובאו מפי התובע ולא בממצאים או במסקנותיו של השמאי עצמו שביקר במקום לאחר ההצפה (עמ' 3 לחוות הדעת). בפרק "ממצאנו" (עמ' 3 לחוות הדעת) מתאר השמאי את שראה באתר המדובר קיומו של קו הביוב והימצאותם של עצים שהתייבשו, אך זאת באופן תמציתי ומבלי לפרט את מיקום העצים ביחס לשטח שעל פי הטענה הוצף, המבנה הטופוגרפי של השטח וכיו"ב נתונים רלבנטיים לעניין. בתיאור הממצאים כפי שהובא בחוות דעת השמאי אין כדי לבסס מסקנה בדבר קיומו של קשר סיבתי בין ההצפה הנטענת ובין הנזקים המתוארים וזאת אפילו לשיטת התובע עצמו. גם ההתייחסות לממצאי בדיקות המעבדה הינה כממצא עובדתי בלבד מבלי להתייחס לקשר האפשרי או הנטען בין עצם הימצאות הקוליפורמים ומקורם ובין הנזק הספציפי שנגרם מה גם שלא הובא כל נתון באשר למיקום המדויק ממנו נלקחה הדגימה וכיו"ב.

לחוות הדעת צורפו מספר תמונות המתעדות 2-3 שתילי עצי זית חדשים שעל פי הטענה התייבשו ושיעור הנזקים הוערך על פי אומדן בלבד מבלי להפנות לאסמכתאות כלשהן או להוצאות שהוצאו בפועל.

לעומת זאת, השמאי מטעם הנתבעת תיאר בחוות דעתו בצורה מפורטת ובדייקנות את המבנה הטופוגרפי של המקום, בחינת המדרון ומרחקי הנטיעה בין העצים השונים, תוך התייחסות מפורטת למרחקים והפרשי הגובה בין קו הביוב ומיקום העצים ביחס לאירוע הזרימה הנטען (סעיפים 4-6 לחוות הדעת). על בסיס נתונים אלה הסביר מסקנתו כי מספר העצים שאפשר ובאו במגע עם זרימת הביוב אינו עולה על 5-6 עצים. מסקנתו בעניין זה הייתה מבוססת על התרשמותו האישית והמקצועית ובשים לב לנתוני השטח הספציפיים כפי שנזכרו לעיל. עוד הסביר כי בספרות המקצועית המוכרת לו ומניסיונו בפועל אין בזרימה של מי ביוב כפי שתוארה כדי להזיק לעצי זית וייתכן שאף להפך. בחקירתו הסביר שהמקרים הנדירים בהם נקשרת תמותת עץ לזרימת מי ביוב נוגעת לזרימת מי ביוב של תעשיות המערבות מתכות כבדות ולא כמקרה זה.

לעניין אומדן הנזקים הפנה השמאי מטעם הנתבעת לתחשיבי משרד החקלאות שצורפו לחוות דעתו ומבקש להסתמך על הנתונים המופיעים בהם לעניין הערכת הנזקים שלשיטתו עומדת על 82 ₪ לשתיל צעיר ול – 26 ₪ לעץ בוגר וזאת בהתייחס לפרק זמן של שנתיים (סעיף 11 לחוות הדעת).

בנוסף לנושא חוות דעת השמאים והעדפתה של חוות דעת השמאי מטעם הנתבעת בעניין זה, מצאתי את עדותו של התובע לפיה מי הביוב זרמו באין מפריע במשך תקופה העולה על חודש ימים, במהלך תקופת הקיץ, על כל המשתמע מכך, כלא סבירה. גם טענתו לפיה בשנה האחרונה, דהיינו לאחר הגשת התביעה, שתל למעלה מ – 40 עצי זית מבלי שעלה בידו להציג אסמכתא כלשהיא לעניין עלותם - מעוררת תמיהה.

אשר על כן אקבע כי לא עלה בידי התובע לעמוד בנטל ההוכחה המוטל עליו הן לעניין עצם קיומו של קשר סיבתי בין זרימת הביוב והנזקים הנטענים על ידו והן לעניין היקף הנזקים ושיעורם ועל כן דין תביעתו להידחות למעט הנזק שאינו שנוי במחלוקת. הנזק שאינו שנוי במחלוקת כאמור מתייחס לעלותם של כשישה עצי זית צעירים ויוערך על בסיס העלויות שהוצגו בחוות דעת השמאי מטעם הנתבעת תוך התחשבות בהוצאות הנלוות שנגרמו לתובע כתוצאה מכך.

בשים לב לתוצאה אליה הגעתי ועל מנת שלא להרחיב את היריעה שלא לצורך לא מצאתי להידרש לטענות הנתבעת באשר לנושא הבעלות בקרקע.

אשר על כן אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 700 ₪ שישולמו תוך שלושים יום מהיום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בהתחשב בכך שמרבית התביעה, שהועמדה על 15,000 ₪, נדחתה ובמכלול נסיבות העניין - לא יהיה צו להוצאות.

ניתן היום, כ"א אדר תשע"ג, 03 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: